מדריך Chicago - היסודות

מבוא לתקן Chicago

תקן Chicago הוא אחד מהתקנים העתיקים והמעמיקים לציטוט אקדמי. בישראל, זה משמש בעיקר בתוכניות היסטוריה ובמדעים חברתיים מסוימים. לתקן יש שתי גרסאות: שיטה 1 (הערות שוליים וביבליוגרפיה) ושיטה 2 (ציטוטים בתוך הטקסט).

שיטה 1: הערות שוליים וביבליוגרפיה

זוהי השיטה הנפוצה ביותר בהיסטוריה וההומניטיקה. כאשר אתה מצטט מקור, אתה מוסיף מספר קטן בקצה המשפט וזה מתכתבת להערה בתחתית הדף.

הערות שוליים בפעם הראשונה

כאשר אתה מצטט מקור בפעם הראשונה, כלול את כל הפרטים:

דוד כהן, חקר התרבות הישראלית (הוצאת כל-קורין, 2021), 45.

או למאמר בכתב עיתון:

יהודית לוי, “השפעת הביקורת החברתית על התנהגות,” כתב עיתון הפסיכולוגיה הישראלי 25, no. 3 (2021): 234.

הערות קצרות

לאחר הציטוט הראשון, תוכל להשתמש בצורה קצרה:

כהן, חקר התרבות, 50.

ביבליוגרפיה

בסוף העבודה, סדר את כל המקורות באלפביתיות בסעיף הנקרא Bibliography:

כהן, דוד. חקר התרבות הישראלית. הוצאת כל-קורין, 2021.

לוי, יהודית. “השפעת הביקורת החברתית על התנהגות.” כתב עיתון הפסיכולוגיה הישראלי 25, no. 3 (2021): 234-251.

שיטה 2: ציטוטים בתוך הטקסט

בשיטה זו, ציטוט דומה לAPA:

(כהן 2021, 45)

או במשפט:

כהן (2021, 45) מצביע על.

טעויות נפוצות

טעות נפוצה היא אי-שימוש עקביות בהערות שוליים. גם, כשיחת שונות בינפורמט הביבליוגרפיה מעכבת קריאה.

סיום

תקן Chicago הוא רשמי ודק, אולם חזק בשימוש נכון. בישראל, אוניברסיטאות רבות מעדיפות אותו למדעים חברתיים.