הערכת אמינות המקורות

מבוא

לא כל המקורות באינטרנט ובהדפסה הן שווה. כחוקר, אתה צריך ללמוד איך להבדיל בין מקורות חזקים וחלשים. בישראל, אוניברסיטאות מדגישות מיומנות זו כחיוני.

קריטיריונים להערכה

1. מחברים וערכים

בדוק את המחבר:

• האם למחבר יש כלים אקדמיים?
• האם למחבר יש רקע בנושא?
• האם למחבר יש מעמד בקהילה האקדמית?

דוגמה טוב:

פרופסור מטכניון או העברית בתחום שלהם יש קרדיביליות גבוה.

דוגמה צליל:

בלוג לא معروף של מישהו בלי כלים אקדמיים הוא אמינות נמוך.

2. מקום פרסום

מקורות פורסמו בקרנות ידועות הם בדרך כלל בעלי כמינות גבוה.

מקומות פרסום טובים:

• אוניברסיטאות (מעתפסה אוניברסיטאיות)
• קרנות מחקר
• כתבי עיתון אקדמיים
• ממשלה (דוחות רשמיים)

מקומות פרסום חלש:

• בלוג אישי
• אתרים שאינם ממוכנים
• כתבי עיתון שלא ממוכנו

3. ביקורת עמיתים

מקורות אקדמיים חזקים עברו ביקורת עמיתים (Peer Review). זה אומר שמומחים אחרים בתחום בדקו את המתוך לפני פרסום.

כיצד לבדוק:

• בדוק את אתר כתב העיתון
• חפש את המילה Peer Review
• בדוק את פרטי הפרסום

4. מהימנות ותאריכיות

• זאת מחקר חדש או ישן?
• האם המתוך אפילו כל רלוונטי?
• האם יש מחקר חדש יותר בנושא?

מחקר מ-5 שנים לפני דורגות בדרך כלל טוב לרקע, אבל עבור נושאים משתנה תמהוניים, תרצה יותר חדיש.

5. מטרה וקיזוח

• מה מטרת המקור?
• האם זה קיזוח (בעלי עניין?)?
• האם המחבר מיצג אג’נדה מסוימת?

דוגמה:

דוח מבנק ישראל על כלכלה הוא בדרך כלל אמין. אבל דוח ממפלגה פוליטית עלול להיות בעלי קיזוח.

6. התקווביות

• האם יש צטטים לתמוכה בטענות?
• האם יש רשימת מקורות?
• האם המקור מצטט מקורות חזקים אחרים?

סוגי מקורות ודרגת אמינות

מקורות ראשיים

מקורות המקורי הנתונים, מסמכים היסטוריים:

• תלות: גבוה מאד
• דוגמה: טקסט תנך, מסמכים ממשלתיים

מקורות משניים

ספרים וכתבים על ידי חוקרים:

• תלות: בינוני עד גבוה (אם עברו ביקורת עמיתים)
• דוגמה: ספר היסטוריה או כתב עיתון אקדמי

אתרי אינטרנט

• תלות: משתנה מאד
• טוב: אתרים ממשלתיים, אוניברסיטאיים
• צליל: בלוגים, ויקיפדיה (למטרות שלם בלבד)

טעויות נפוצות בבחירת מקורות

1. בחירה ברק מקורות מהודרים או נוכחים
2. שימוש בMass Media במקום מקורות אקדמיים
3. אי ביקורת על קיזוח המחבר
4. עבור עבודה טענות בלי בדיקה

כלים להערכה בישראל

• ספריות אוניברסיטאיות מציעות גישה לקרנות צליל
• חפש בSpringerLink, JSTOR, ProjectMuse
• השתמש בגוגל Scholar (scholar.google.com) לחיפוש ספרי עיתון

סיום

הערכה קריטית של מקורות היא כישור חיוני. בישראל כמו בעולם, חוקרים טובים מוציאים זמן כדי למצוא את המקורות הטובים ביותר.

קריאה נוספת

• Purdue OWL — מקור מצוין להבנת כתיבה אקדמית, שילוב מקורות והבחנה בין סוגי ראיות, מה שמסייע להעריך את איכות ואמינות המקורות.
• UNC Writing Center — מציע הנחיות ברורות לבחינת מקורות, קריאה ביקורתית והערכת טענות אקדמיות בצורה מושכלת.
• Harvard Writing Center — מספק כלים לניתוח מקורות אקדמיים ולשיפור שיקול הדעת בבחירת מקורות מהימנים.
• ORCID — מסייע בזיהוי חוקרים וייחוס עבודותיהם, וכך תורם לבדיקת אמינות המחבר והקשרו המחקרי.